ג'יוג'יטסו ברזילאי או בשם הקיצור bjj הינה בראש ובראשונה סוג של אומנות לחימה אשר משמשת להגנה עצמית, בנוסף הbjj משמשת כספורט תחרותי ואף מהווה חלק גדול באחד מענפי הספורט הגדולים ביותר שמתפתחים כיום - mma.

הbjj או בכינויו "משחק השח האנושי" מהווה גם כדרך חיים לכל תלמידיו, כל זאת מיכיוון שבbjj המתחרים תמיד צריכים להיות מחושבים ולצפות את מהלכיו של היריב קדימה ולדעת מתי להיות סבלני ולהמתין ומתי הרגע הנכון לפעול, דבר אשר לדעת רבים משפיע על הלוחם לדעת להיות מתון שצריך וברגע שנפתחת הזדמנות לדעת לזהות אותה לפעול ולקחת אותה, הן בקרב והן בחייו הפרטיים.
אומנות הלחימה ג'יוג'יטסו ברזילאי מתבססת במידה רבה על הקונספט - "הגודל לא קובע", כלומר שגם יריב קטן יכול לנצח יריב הגדול ממנו כאשר התרגילים המבוצעים בbjj מתבססים ומבוצעים ע"י טכניקה ומינוף נכון של גוף האדם ואף גופו של היריב שבעצם מיושם בקרב בעיקר ע"י בריחים, חניקות וסוויפים (לקוח מהמילה sweep באנגלית כאשר הפירוש הוא שבזמן שהאחד בפוזיציה תחתונה ונחותה הוא הופך את יריבו ובכך הופך גם את המצב בקרב כאשר הוא מסיים בפוזיציה עליונה ובד"כ גם בעל השליטה ביריב).

התפתחות הג'יוג'יטסו הברזילאי התחילה ע"י אדם בשם מיטסויו מאדה (Mitsuyo Maeda), מיטסויו עסק בעיקר בג'ודו באותה תקופה גם כלוחם וגם כמאמן גדול כאשר הוא זקף לעצמו מעל 2,000 נצחונות בקרבות מקצועיים ובכך גם קיבל את הכיוני "האדם הקשוח ביותר שחי אי פעם" ובעקבות גדולתו והצלחתו נשלח ע"י האירגון שלו קאנו ג'יגורו (Kano Jigoro) ליעדים שונים בחו"ל בשביל להציג ולהפיץ את הג'ודו בעולם, בשלב מסויים הגיע מיטסויו לברזיל וקיבל את קרלוס גרייסי (Carlos Gracie) כתלמיד, בהמשך כאשר אחיו הקטן הגיע לגיל 14 הליו גרייסי (Hélio Gracie) לא היה מסוגל להתאמן עקב מצבו הרפואי ועקב היותו חלש פיזית ובהמלצת הרופא בכמה שנים שאחרי הליו יכל רק להסתכל על אימונים אך לא להתאמן, בהמשך החל הליו להתאמן אך זה לא היה מספיק, עקב היותו קטן וחלש פיזית הבין הליו כי הרבה טכניקות בג'ודו צריכות שימוש בכוח רב אשר לא היה לו ובזכות כך החל לפתח את תורת הbjj ואף את הקונספט של הגודל לא קובע, כאשר ההבדל העיקרי בין הג'ודו לbjj הוא שבbjj לאחר ש2 היריבים הגיעו לקרקע גם אחרי ריתוק או היפון הקרב רק מתחיל ומתנהל בעיקר על הקרקע ולא בעמידה.