פיניטה לה קומדיה?
9 סרטים של אלברטו סורדי, מגדולי השחקנים של הקומדיה א-לה-איטליאנה מכל הזמנים, יוקרנו בסינמטקים של תל אביב, ירושלים, חיפה, חולון, הרצליה ושדרות.
אלברטו סורדי היה אחד מכוכבי הקומדיה הגדולים, המוכשרים וכובשי הלבבות של איטליה, והתמחה בסאטירה על המוסכמות החברתיות של ארצו בקומדיות שחורות, פארסות וגם דרמות. יחד עם בני דורו, אוגו טוניאצי, נינו מנפרדי ו-ויטוריו גסמן, סורדי מייצג את הפסגות של הקולנוע האיטלקי אחרי מלחמת העולם השנייה וספציפית בז'אנר הקומדיה החברתית האיטלקית – קומדיה א-לה איטליאנה, שצמחה מהניאוריאליזם האיטלקי של שנות הארבעים ואופיינה ע"י שילוב של גישה ריאליסטית עם ביקורת חברתית, הומור שחור ובחינה ארסית של נורמות החברה האיטלקית והשחיתות הפושה בה.
סורדי נולד ברומא ב-15/6/1920 וגדל במשפחה מוסיקלית. אביו היה נגן טובה באופרה של רומא. אחרי שהיה בילדותו נער מקהלה בקפלה הסיסטינית, הוא נסע למילנו ללמוד תיאטרון, וחזר לרומא לעבוד ברדיו ומופעי קומדיה תיאטרליים. בסוף שנות השלושים הוא התחיל לעבוד כניצב בסרטים. תפקידו החשוב הראשון היה בסרט מלחמה פשיסטי "שלושה טייסים" (1942), אך למעמד של שחקן בינלאומי הוא הגיע כשכיכב בשני הסרטים הראשונים של פליני – "השייח הלבן" (1952) ו"הבטלנים" (1953). מאמצע שנות החמישים ובמשך כשלושה עשורים היה הקומיקאי המצליח והאהוב ביותר באיטליה כששמות סרטיו בפשטות מתארים את הדמויות אותן הוא גילם: האלמן, הרווק, המפתה, שוטר תנועה, הבעל וכך הלאה. רוב גיבוריו היו דיוקנאות משעשעים, אך גם לא נעימים, של גברים איטלקים גסי רוח, שוביניסטים ובוגדניים. רבים מסרטיו נחשבים כיום ליצירות מופת של קומדיה א-לה-איטליאנה. סה"כ יצר סורדי כשחקן וגם ככותב ובמאי כ-190 סרטים. סורדי מעולם לא הקים משפחה וחי חיים מסוגרים ושקטים. ביום הולדת ה-80 שלו הוענק לו תואר ראש העיר של רומא ליום אחד. ב-2002, אחרי 190 סרטים, הוא הודיע על פרישה ומת כעבור שנה מהתקף לב בגיל 82.
החודש נציג 9 סרטים של סורדי כשחקן, שלא הוקרנו בארץ כבר עשורים רבים בעותקים דיגיטליים משוחזרים: "האלמן" של דינו ריזי, "בראוויסימו" של לואיג'י פיליפו ד'יאמיקו, הלהיט הגדול "אמריקאי ברומא" של סטנו, סרט האפיזודות "תסביכים", "בכלא מחכה למשפט" של נאני לוי, "האם יצליחו גיבורינו?" של אטורה סקולה, "אהבה בריוויירה" של ג'יאני פראנצ'וליני, "נישואין" של נאני לוי וג'יאני פוצ'יני ו"חופשה אינטליגנטית" שסורדי ביים בעצמו.
בנוסף נקרין שני סרטים מאוצרות ארכיון הסרטים בירושלים: "סיפורו של צעיר עני" של סקולה ו"אני יודע שאת יודעת שאני יודע" שביים סורדי בעצמו.
Finita la Commedia? is an initiative of the Italian Cultural Institute in Tel Aviv and ADAMAS Rome-Tel Aviv, in collaboration with Cinecittà Luce, Cineteca Nazionale di Roma, the Italian Cultural Institute in Haifa and the Cinematheques of Tel Aviv, Jerusalem, Haifa, Herzliya, Holon and Sderot. Under the patronage of the Italian Embassy in Israel.
אלברטו סורדי היה אחד מכוכבי הקומדיה הגדולים, המוכשרים וכובשי הלבבות של איטליה, והתמחה בסאטירה על המוסכמות החברתיות של ארצו בקומדיות שחורות, פארסות וגם דרמות. יחד עם בני דורו, אוגו טוניאצי, נינו מנפרדי ו-ויטוריו גסמן, סורדי מייצג את הפסגות של הקולנוע האיטלקי אחרי מלחמת העולם השנייה וספציפית בז'אנר הקומדיה החברתית האיטלקית – קומדיה א-לה איטליאנה, שצמחה מהניאוריאליזם האיטלקי של שנות הארבעים ואופיינה ע"י שילוב של גישה ריאליסטית עם ביקורת חברתית, הומור שחור ובחינה ארסית של נורמות החברה האיטלקית והשחיתות הפושה בה.
סורדי נולד ברומא ב-15/6/1920 וגדל במשפחה מוסיקלית. אביו היה נגן טובה באופרה של רומא. אחרי שהיה בילדותו נער מקהלה בקפלה הסיסטינית, הוא נסע למילנו ללמוד תיאטרון, וחזר לרומא לעבוד ברדיו ומופעי קומדיה תיאטרליים. בסוף שנות השלושים הוא התחיל לעבוד כניצב בסרטים. תפקידו החשוב הראשון היה בסרט מלחמה פשיסטי "שלושה טייסים" (1942), אך למעמד של שחקן בינלאומי הוא הגיע כשכיכב בשני הסרטים הראשונים של פליני – "השייח הלבן" (1952) ו"הבטלנים" (1953). מאמצע שנות החמישים ובמשך כשלושה עשורים היה הקומיקאי המצליח והאהוב ביותר באיטליה כששמות סרטיו בפשטות מתארים את הדמויות אותן הוא גילם: האלמן, הרווק, המפתה, שוטר תנועה, הבעל וכך הלאה. רוב גיבוריו היו דיוקנאות משעשעים, אך גם לא נעימים, של גברים איטלקים גסי רוח, שוביניסטים ובוגדניים. רבים מסרטיו נחשבים כיום ליצירות מופת של קומדיה א-לה-איטליאנה. סה"כ יצר סורדי כשחקן וגם ככותב ובמאי כ-190 סרטים. סורדי מעולם לא הקים משפחה וחי חיים מסוגרים ושקטים. ביום הולדת ה-80 שלו הוענק לו תואר ראש העיר של רומא ליום אחד. ב-2002, אחרי 190 סרטים, הוא הודיע על פרישה ומת כעבור שנה מהתקף לב בגיל 82.
החודש נציג 9 סרטים של סורדי כשחקן, שלא הוקרנו בארץ כבר עשורים רבים בעותקים דיגיטליים משוחזרים: "האלמן" של דינו ריזי, "בראוויסימו" של לואיג'י פיליפו ד'יאמיקו, הלהיט הגדול "אמריקאי ברומא" של סטנו, סרט האפיזודות "תסביכים", "בכלא מחכה למשפט" של נאני לוי, "האם יצליחו גיבורינו?" של אטורה סקולה, "אהבה בריוויירה" של ג'יאני פראנצ'וליני, "נישואין" של נאני לוי וג'יאני פוצ'יני ו"חופשה אינטליגנטית" שסורדי ביים בעצמו.
בנוסף נקרין שני סרטים מאוצרות ארכיון הסרטים בירושלים: "סיפורו של צעיר עני" של סקולה ו"אני יודע שאת יודעת שאני יודע" שביים סורדי בעצמו.
Finita la Commedia? is an initiative of the Italian Cultural Institute in Tel Aviv and ADAMAS Rome-Tel Aviv, in collaboration with Cinecittà Luce, Cineteca Nazionale di Roma, the Italian Cultural Institute in Haifa and the Cinematheques of Tel Aviv, Jerusalem, Haifa, Herzliya, Holon and Sderot. Under the patronage of the Italian Embassy in Israel.
