פסטיבל אפוס לסרטי אמנות

מוזיקה וקולנוע

באחד הימים בשנת 1933 הפתיע אוטו קלמפרר את הנהלת התזמורת שעליה ניצח בברלין בהודעה שעליו לצאת בדחיפות לחו"ל. עוד באותו יום הוא עזב את גרמניה, לאחר שהשלטון הנאצי אסר עליו להמשיך לנצח והוא הבין כי חייו בסכנה. נתיב ההימלטות שלו הוביל אותו לארצות הברית, ומאז חי חיים מלאי תהפוכות ונדודים, סובל מנכות גופנית וקשיים נפשיים – ומוכר כאחד מגדולי המנצחים בכל הזמנים. בעזרת צילומי ארכיון היסטוריים רבים, תמונות מן האלבום האישי שלו, חברים ומוסיקאים, הסרט הזה עוקב אחר הקריירה המרתקת של קלמפרר, שהחלה למעשה אחרי שנפגש עם גוסטב מאהלר וזכה להערכתו של המלחין.

קלמפרר היהודי המיר את דתו עוד בשנת 1919, אך בערוב ימיו חזר לחיקה של היהדות, הגיע לביקורים בישראל ואף קיבל אזרחות ישראלית. הוא ביקש לנגן עם התזמורת הפילהרמונית, אך סורב. הסיבה הרשמית היתה השיתוק החלקי שלקה בו ושהשפיע על סגנון ניצוחו, אך לדברי במאי הסרט, נראה שהסיבה האמיתית לסירוב היתה העובדה שזנח את היהדות במשך רוב חייו. אז פנה קלמפרר לתזמורת "קול ישראל", שנחשבה להרבה פחות מוצלחת, אך תחת שרביטו הגיעה לפתע להישגים מרשימים ומפתיעים.

100 דקות, גרמנית, תרגום לעברית.

ההקרנה והתקציר באדיבות פסטיבל אפוס לסרטי אמנות