אני עדיין כאן - פסטיבל סרטי פועלים

פסטיבל חיפה ה-18 לסרטי פועלים
עובדים/ות את עגל הזהב ?!
בשיתוף תנועת תרבות
לפני ההקרנה יפתח את הפסטיבל סגן ראש העיר מר יוסי שלום ותתקיים שיחה אישית עם ח"כ נעמה לזימי אודות המאבק לשחרור חטופי השבעה באוקטובר וההתנגדות להפיכה המשטרית ומחירה.
אני עדיין כאן
I'm Still Here
ברזיל 2024
בימוי: וולטר סאלס
משחק: פרננדה טורס, פרננדה מונטנגרו, סלטון מלו
פרס האוסקר 2025 – הסרט הבינלאומי הטוב ביותר
גלובוס הזהב 2025 פרס השחקנית הטובה ביותר
פסטיבל ונציה 2024 - פרס התסריט הטוב ביותר
בברזיל של 1971, אאוניס, רובנס וחמשת ילדיהם מנהלים שגרת חיים בריאה ושוקקת סמוך לחופיה המרהיבים של ריו דה ז'נרו. אלא שהאידיליה המשפחתית אינה משקפת את הלך הרוח הפוליטי במדינה, שנמצאת תחת אחיזתה ההדוקה של דיקטטורה צבאית. יום אחד, אבי המשפחה, חבר קונגרס לשעבר, נלקח לחקירה משטרתית, ועקבותיו נעלמים. אשתו תעשה הכל כדי להשיב אותו הביתה.
הבמאי המוערך וולטר סאלס ("תחנה מרכזית ברזיל", "דרום אמריקה באופנוע") מביא למסך את ספרו הביוגרפי של אחד מבני המשפחה, סיפור אמיתי, מדהים ובלתי ייאמן על אישה אחת יוצאת דופן ומעוררת השראה. התוצאה היא דרמה סוחפת, חריפה, ומרגשת להפליא. הסרט קטף את פרס התסריט בפסטיבל ונציה האחרון, זיכה את השחקנית הראשית, פרננדה טורס, בשבחים אינסופיים, ובפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר, וזכה בפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר-הזוכה הראשון מטעם ברזיל שזכה באוסקר.
135 דקות, פורטוגזית, תרגום לעברית ולאנגלית.
הקרנת מחווה לביה"ס לאמנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר
לפני הסרט יוקרן הסרט הקצר:
צנחן
ישראל 2023
בימוי: דניאל אמביה
לאלי, בן להורים עולים חדשים מאתיופיה, יש חלום להיות צנחן. את רוב זמנו הוא מעביר במשחק עם שקיות אשר בדמיונו הופכות למצנח. הוריו המבקשים לשמור עליו, אוסרים על אלי להמשיך במשחק, אך הדבר לא עוצר מבעדו להשיג שקיות חדשות ולהמשיך לשחק.
7 דקות, אמהרית, תרגום לעברית. אנימציה.
על הפסטיבל
פסטיבל חיפה לסרטי פועלים פועל החל משנת 2007 כדי ליצור ולקדם תודעה ותרבות מעמדית, המעודדת ומלווה פעולה פוליטית. הקולנוע, היצירה האומנותית הנצפית ביותר בעולם, לימדה את ההמון לחלום והיום היא הפכה לזירה למאבק על תוכנו של החלום. הפסטיבל, לתפיסתנו, הוא חלק מהמאבק לשחרור תודעתו של ההמון מההוויה הכלכלית ומהדומיננטיות התרבותית של הקפיטליזם המאוחר. אנו חותרים להציג תרבות נגד אשר במרכזה העובדות והעובדים ולא תרבות המציגה רק את מי ששולט בהם. "חיפה האדומה", העיר התעשייתית הראשונה באגן המזרחי של הים התיכון, היא העיר שבה גם נולד לראשונה מעמד העובדים בישראל. בחיפה התנהלו המאבקים המעמדיים הראשונים לחופש, שוויון, דמוקרטיה ושלום והיא ממשיכה, לתפיסתנו, להיות אוונגרד חברתי-כלכלי ותרבותי. לכן, בחרנו בחיפה כבית הפיזי של הפסטיבל שלנו - מהפריפריה הצפונית של "מדינת תל-אביב" תצא הבשורה לשחרור האדם העובד!
על הפסטיבל ה-18
לצערנו, גם השנה, מתנהל הפסטיבל בצילה של מלחמת השבעה באוקטובר. אם חשבנו שלאחר הפקרת הגבולות והתושבים 'העוטפים' אותם בדרום הארץ ובצפונה וגילויי השחיתות והיהירות שעמדו מאחוריה, תתכנס החברה הישראלית והנהגתה למהלך אמיץ של חשיפת האמת, ריפוי, שיקום ותיקון יסודי - הרי שנכזבנו. אי-השוויון הכלכלי והשסעים התודעתיים בחברה הישראלית רק הולכים ומתרחבים בידי ממשלה, המנצלת את השבר וההלם ליצירת כאוס. באמצעות הכאוס היא מקדמת הפיכה משטרית, שבסופה תהפוך ישראל לסקטורקרטיה - שלטון המגזרים, הרודפים אחרי ההון ומפרקים את הסולידריות החברתית והרווחה האוניברסלית.
בתקופות משבר המיתוס הקדום והאמנות העכשווית מהווים מקור לפשר והשראה. התקופה שבין פורים, פסח וחגי הלאום המקדימים את הפסטיבל שלנו מצביעים על הסכנות הטמונות בתקופות של 'הסתר פנים' בהם מוסר ומנהיגות חסרים. כך, מגילת 'א/הסתר הפנים' מתארת תרבות הדוניסטית נטולת עכבות בה הפור קובע גורלות ומוביל לטווח לא מוסרי. כך, רגע לפני קבלת הלוחות הראשונים 'הסתר הפנים' של האל ונביאו מובילים את העם לפולחן עגל זהב אשר גם בסופו טווח ומגפה. כך, אנו למדים שלחרות ולמסע מ 'הסתר הפנים' של העבדות אל החרות האישית והלאומית יש מחירים כבדים אבל, שחיים של חירות ומשמעות שווים את המאמץ וגם את המחיר...
לפיכך, בחרנו השנה להקרין סרטים ולקיים דיונים העוסקים באופניה השונים של החירות ובמאבק העיקש עליה.
תנאי מקדים לכל דיון המתקיים כיום בישראל על מושג החירות, וכל מעשה הנעשה למען השגתה, הוא פדיונם המיידי של כל חטופות וחטופי השבעה באוקטובר מי בשמחה - לחיים ושיקום, ומי בצער - למנוחת עולמים. תֵּן לְכָל בְּנֵי וּבְנוֹת אַבְרָהָם, שָׂרָה וְהַגֵּר אֶת עֹז הָרוּחַ וְאֹמֶץ הַלֵּב לְהַתִּיר כִּבְלִי שֶׁבִי וְלִחְיוֹת חַיֵּי חֵרוּת.